עולים מדרגה – 6 – הרצון האמיתי שבוער בך

שבוע שעבר דיברנו על הקולות הפנימיים,
שמחלישים אותנו כאשר יש לנו רצון לעשות משהו.
האם יצא לך לפגוש במשך השבוע,
קולות כאלה מתוכך?

היום אני רוצה לדבר על הרצון הפנימי.
מיהו? ולמה הוא חשוב?
לא סתם אמרו חכמים,
״אין דבר העומד בפני הרצון״
והרעיון של זה שכל דבר מתחיל ב״רצון״.
כל דבר שעושים מתחיל ברצון.

נקודת המפגש בין הגוף לנפש
היא הרצון הפנימי.
כי הרצון הפנימי שלנו הוא ממש חלק ממנו.
וכשאין לרצון הזה מימוש,
הגוף מתחיל להגיב ולתת איתותים.
והבורא שם בתוכנו את הרצונות האלה.
כדי לממש את התוכנית האלוקית.

ואיך אפשר להבדיל בין רצון פנימי לחיצוני שחולף?
לרצון חיצוני יש סיבה.
הוא אמצעי להשגת משהו אחר והוא תלוי בדבר.
אם יש לך הסבר וסיבה לרצון,
הרצון הזה הוא חיצוני ויכול לחלוף.

לדוגמא: בן אדם רוצה רכב חדש
נשאל אותו למה?
הוא יגיד כי הוא רוצה להגיע מהר יותר לעבודה.
ולכן המסקנה שהוא לא באמת רוצה רכב חדש,
אלא הוא רוצה להגיע מהר יותר לעבודה.

ואם הוא יענה שהוא רוצה רכב חדש כי הוא אוהב לנהוג.
אז מה שהוא רוצה זה הנאה ולא רכב חדש.
ואם הרכב החדש מעניק לו תחושה של בטחון עצמי,
אז מה שהוא רוצה זה הערכה ובטחון עצמי. ולא רכב חדש.
בכל המקרים האלה הרכב הוא לא רצון אמיתי אלא רצון חיצוני.

רצון אמיתי,
התשובה לשאלה למה?
תהיה: ככה!
לא תוצאה של אילוץ מהחיים.
לא תוצאה של סיבה אחרת.

לדוגמא:
פגשתי השבוע בחור מקסים שסיפר לי,
על הרצון שיש לו להקים ישיבה לבחורים בקונספט מסוים.
וכששאלתי אותו למה?
הוא אמר לי: ככה לא יודע, כי אני רוצה.
ואני מוכן לעשות כל דבר בשביל זה.
גם אם זה יקח לי 20 שנה אני עדיין רוצה.

לעומת בן אדם אחר שרוצה להקים מוסד לימודי,
כי הוא סבל מאד בבית הספר.
והוא לא רוצה שהילדים שלו יסבלו גם.
כאן הרצון שלו הוא חיצוני.
אם יום אחד הוא ילך לטיפול,
ויתנתק מהסבל שהוא חווה.
כבר לא יהיה לו את התשוקה.
ויהיה לו קשה להחזיק מעמד כשיהיו קשיים.

הבן אדם שרוצה,
כי זה הרצון הפנימי שהבורא נתן בו,
ואין לו שום סיבה חיצונית לזה.
יש לו את כל המשאבים להשיג את הרצון.
והוא קיבל מהרגע שהוא נולד,
את כל הכשרונות,
את כל החוויות,
כדי להגשים את הייעוד שלו.
רצונות לא מופיעים ״סתם״.
הרצון הפנימי הוא הרבה יותר גבוה.

ולכן עלינו להאמין,
שאנחנו יכולים ומסוגלים להשיג את זה.
זה לא אומר שנקום מחר בבוקר והכל יקרה.
אלא זה אומר שאפשר להתחיל את הדרך לשם.
ובדרך תהיה לך הרבה סיעתא דשמיא.

לכן מה שעלינו לעשות,
להיות קשובים לעצמנו.
לרצונות שנובעים מתוכנו.
הם לא נמצאים שם סתם.

היום אני יודעת להגיד במבט לאחור,
שהגוף שלי היה צריך לקבל כל כך הרבה טלטלות,
רק כדי שאני יקלוט ויבין,
שטעיתי בדרך,
שדחקתי את הרצון שלי הצידה.
ידעתי מה אני רוצה ובכל זאת התעלמתי.
כי הייתי עסוקה בהשרדות.
והיום אני מודה על מה שעברתי.

יש לך רצון פנימי לעשות משהו?
ואף פעם לא נתת לו מקום?