שוב אותו דבר :(

שנים שהיה לי בלבול סביב חודש אלול,
לא הבנתי לעומק את הסיפור.
לא בגן, לא בבית ספר ולא בסמינר.

לא הבנתי מה הקטע,
לבקש סליחה, לקבל קבלות טובות, להתפלל…
ובחודש חשוון ממשיכה כרגיל בשגרה.
ובחודש אלול אחריו מוצאת את עצמי באותו מצב במקרה הטוב.

מה הקטע של כל המשחק הזה?
הכל היה אצלי כל כך חיצוני.

והיום,
כשאני חושבת על עצמי בחודש אלול לפני שנה,
אני באמת מגלה כמה התקרבתי.
ואני נגשת לחודש אלול שמחה ומרוגשת.

אז מה ההבדל?
מה השתנה?
המשמעות.

נכון שבחודש אלול צריך לבקש סליחה,
ויש עוד כל מיני טקסים.

השאלה מה קורה בתוך?
האם אני נגשת מתוך מקום של פחד?
מי לחרב? מי לרעב? מי לשבע?
מה יהיה איתי שנה הבאה?
או אולי ממקום ציורי של מאזניים ונסיון להטות אותם לצד הטוב?
שנים שזה לא עבד לי…

העבודה היא מאד פנימית.
לנסות להבין מי אני? מה המהות שלי?
ורצון חזק לחזור לטבע הרוחני שלי.
ועיקר התשובה שישוב האדם לעצמו.
וברגע כשאדם מוצא את המהות שלו הוא גם מוצא את אלוקיו.

אנחנו יודעים שאנחנו בתוך גוף,
שמטעה ומבלבל אותנו 24/7.
וגורם לנו לעשות את אותם דברים שאנחנו לא רוצים.
וגם מי שברא אותנו יודע בדיוק מה עובר עלינו.

ולכן חודש אלול,
המלך בשדה.
הוא רוצה שנצא אליו,
שנשתוקק אליו.
אבל לא בבית.
אלא בשדה,
איפה שאין ממה להסתתר.
אין איפה להתכסות
בשדה הכל פתוח ומואר.
ומהמקום הזה לבא בכנות.
אני לדודי ודודי לי.
כשאת תצאי מההסתרה שלך – גם אני אצא מההסתרה.
אחת הסיבות שאנחנו חווים הרבה סבל
זה כי אנחנו לא מבינים את הבורא.
ובחודש הזה אנחנו מקבלים תמיכה.

תמיכה שתעזור לנו להגיע לבהירות מחשבתית.
להבין דברים שלא הבנת עד היום.
וצריך לכוון את זה למקום הנכון.
לרצות להבין אותו.
לרצות להבין את המהות שלי.
ושם נמצא הסוד לכל מה שקורה איתנו פה בעולם.
ואז מבינים כמה זה לא רלוונטי לכוון את התמיכה של החודש הזה,
בשביל המשכנתא או הבית שאת כל כך רוצה.

בא לי שתקחי את הדברים האלה ברצינות היום,
תשתוקקי, תבקשי ותרצי
להבין את המהות שלך,
לשוב לטבע הרוחני שלך,
ולהבין את הבורא.
ויש לך כמעט חודש שבו תקבלי תמיכה מיוחדת.
והשנה שלך תראה אחרת לגמרי.

אבל את לא חייבת 🙂