מוטיבציה לשני: האם הדמוקרטיה היא חירות?

אם תבדקי אנשים בכל העולם,
תגלי שכולם רוצים:
שקט, שלום, אהבה, שפע, אמת, חסד, חיים וכדומה.

ואם תשאלי אותם,
מה דעתך על שקר, גאווה, שנאה, גזל, בגידה וכדומה.
כנראה שכולם מעדיפים להתרחק מזה.
וירגישו רגשות לא נעימים כלפי הערכים האלה.

אז מה בכל זאת גורם לאנשים להתנהג הפוך?
אם הרצון הטבוע בכל האנשים הוא טוב,
איך זה שההפך מתרחש פה?
איך זה שיש כל כך הרבה פירוד?
איך זה שאחוז הגירושין כל כך עולה?
למה כל כך הרבה אנשׁים חווים בדידות?
איך זה שהאחדות כל כך רחוקה מאיתנו?
והמושג ״אהבת חינם״ הפך ללעוס בלי כוונה אמיתית.

קראתי מאמר מאד מעניין בנושא,
של הרב אריה חיים נווה.
ואני רוצה לשתף אותך בתמצית.

הבעיה העיקרית היא: ריבוי דעות.
מה שמכונה: ״דמוקרטיה״.
ואני לא מדברת בכלל על דעה פוליטית!!

עקרון הדמוקרטיה הוא חופש הפרט,
חופש הביטוי.

והרוח הזו הגיעה לכל החלקים בחיים שלנו.
בבית יש דמוקרטיה,
בעבודה יש דמוקרטיה,
בקהילה וכו׳.
״הזכות להביע את עצמי״

מה הבעיה?
לכאורה היכולת של כל אחד להביע את דעתו מבורכת.
ועניין החופש זה אוצר אחרי אלפי שנות דיקטטורה.

אלא ש-
האם בית יכול להתקיים כאשר יש דעות ורצונות שונים?
האם קהילה יכולה להתקדם בריבוי דעות אישיות?
האם מדינה יכולה להתקדם בריבוי דעות,
ובה כל דעה היא מפלגה, וכל אדם הוא לפחות עשר דעות?
האם הדעה של כל אחד היא בשלה באמת?
האם כל אחד בקי בכל תחום שעליו הוא יכול להביע דעה?
ואולי דעתו יכולה לסתור את הערכים הטובים שטבועים בנו?

עם ישראל עומד מול הר סיני ״כאיש אחד בלב אחד״
אמרו המפרשים שביציאתם ממצרים התקדמו לעבר הר סיני בתרעומות ומחלוקות.
ורק כאשר נעשו כאיש אחד בלב אחד,
שעליהם נאמר ״היום נהיית לעם״ רק אז הם יכלו לקבל –
דעה.
דעת תורה.

ומה מטרת התורה?
להזכיר לאדם את הטבע שלו.
ששכח.
שכולם אחד,
ובנויים מאותם ערכים.
וצריך לשמור את האחדות בראש ובראשונה.

ומה יצא לנו משמירה על חוקי התורה?
אמירת אמת,
שמירה על השלום,
דאגה לזולת,
חסד, כנות, יושרה וכו׳.

ומה יצא לנו מערכים הפוכים?
פגיעה בזולת,
מלחמות,
שנאה, תחרות,מחלוקות,
וחורבן שעדיין קיים.

אז מה צריך לעשות כדי להיות ראויים לקבלת התורה?
להתאחד.
להתאחד על בסיס הערכים הטובים שטבועים בנו.
לא צריך השכלה מיוחדת בשביל זה.
נולדנו עם זה.
זה נמצא בתוך כל אחד.
לשאוף לאמת, אהבה, כנות, חסד וכו׳.
האחדות היא על הערכים ולא על הדעות.
לבטל את הדעתנות שלנו לצורך האחדות.
בבית, במשפחה, בעבודה ובכל מקום.
להיות בענווה.
גם אם נראה לך שמישהו טועה,
עדיף שנטעה כולנו ביחד.
זה לא אומר שלוקחים מאיתנו את החירות,
זה רק אומר שנותנים לנו את החירות של הטבע הרוחני שלנו.

גם אם את רואה מישהי שעושה מעשה אסור,
תעזרי לה,
אל תשנאי אותה.

במשפחה,
תשמרו על האחדות.
תסבירו לילדים שהאחדות חשובה לכם.
אל תתנו תחושת אפלייה או העדפת ילד מצטיין.

בזוגיות,
איש ואישה זכו שכינה עמהם,
זה לא משנה מה תבחרו,
איזה ספה, ואיזה שם לילד, ואיפה לגור,
העיקר שתבינו שאתם אחד.
למרות הידיעה ששניכם יחידים בעלי דעות שונות,
המטרה היא לאחד,
ותעשו הכל כדי לשמר את האחדות.

בכל צומת דרכים, או החלטה,
תחשבי האם זה יכול לגרום לפילוג?
או שזה מקדם ובונה?

בטוח שהתשובה הנכונה תהיה בלב שלך.